ר"ן על נדרים כ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ׳ ב:ו׳
6 הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, עָרַכְתִּי לוֹ שׁוּלְחָן וַהֲפָכוֹ! אֲמַר לָהּ: בִּתִּי, תּוֹרָה הִתִּירָתֶךְ, וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לִיךְ? הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, עָרַכְתִּי לוֹ שׁוּלְחָן וַהֲפָכוֹ! אָמַר: מַאי שְׁנָא מִן בִּינִיתָא?
פירוש ר"ן על נדרים כ׳ ב:ו׳
6 התורה התירתך - דכתיב כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו וכתב הרמב"ם ז"ל בפרק כ"א מהא"ב הלכ' ט ובלבד שלא יוציא שז"ל:
7 מ"ש מן ביניתא - דג שצולהו או שולקו כרצונו: